השילוב והמזיגה של ׳מזרח׳ ו׳מערב׳ העסיקו את יוצריה של המוזיקה האמנותית בא״י מראשית התהוותה. לאחר תרומתם המעצבת של הדורות הראשונים (בן-חיים, בוסקוביץ׳, סתר, אורגד וכו׳), גילו הקופוזיטורים במי הדורות הבאים פנים חדשות באותו דיאלוג בין-תרבותי (ויזנברג, אוליברו, פליישר, שטיינברג וכו׳), כל אחד מהם בדרכו הייחודית. המוזיקה של יצחק ידיד מהווה שלב מעניין נוסף באותו מפגש מרתק של עולמות מוזיקליים. יצירותיו מהוות נרטיב של תמונות, מרקמים וגוונים וכוללות ספקטרום נרחב של סיגנונות, מעברים ממקאמאת ערביים וטקסטורות הטרופוניות של סוגות ערביות אל ג׳אז ומוזיקה בת-זמננו. אומרת עליו המוזיקולוגית רונית סתר: 

 

״(ידיד) משלב במוזיקה שלו את הקנטילציה של אבות משפחתו, מיהודי סוריה ועיראק, מיפגשי מזרח ומערב ישראליים, טכניקות אוואנגרד אירופיות ואמריקאיות, ג׳אז והשפעות אוסטרליות נבחרות, כשכל אלה נמזגים בתובנותיו כפסנתרן קונצרטים וכאימפוביזטור ויוצרים סיגנון מודרני ניסיוני, הבעתי לעילה ושובה לב…״

 

ידיד נולד בירושלים ולמד פסנתר וקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ע״ש רובין בירושלים, ובקונסרבטוריון ניו-אינגלנד בבוסטון ובאוניברסיטת מונאש במלבורן. מאז 2008 הוא מתגורר באוסטרליה ומשמש כפרופסור-עמית לקומפוזיציה. רשימת יצירותיו כוללת למעלה מ-50 יצירות תזמורתיות, קאמריות, סולניות ווקאליות. 

 

ידיד הוא חתן פרס עזריאלי היוקרתי למוסיקה יהודית, פרס שערכו הכספי הוא כ 200,000 דולר. הוא זכה בפרסים ובמענקים רבים (בינהם פרס ראש-הממשלה לקומפוזיטורים, פרס לנדאו לאמניות הבמה, מלחין הבית במרכז ג׳ודית קייט ובאקדמיה לאמניות הביצוע של אוסטרליה המערבית ועוד). יצירותיו בוצעו ע״י אנסמבלים והרכבים רבים ושונים בפסטיבלים ובקונצרטים ברחבי העולם. 13 אלבומים מיצירותיו ראו אור בחברות כ״סוני״, ״נאקסוס״, ״צ׳אלנג׳״, BTL ועוד.